Isaiah
Isaiah preaches against Judah’s pride and idolatry, announces exile, and pours out promises of a child-king, a suffering servant, and a new creation. The Holy One of Israel both judges and redeems.
Aleppo Codex
Isaiah 14
1א כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב 2ב ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם {ס} 3ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך 4ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה 5ה שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים 6ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך 7ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה 8ח גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו 9ט שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים 10י כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת 11יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה 12יב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים 13יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון 14יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון 15טו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור 16טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות 17יז שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה 18יח כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו 19יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס 20כ לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים 21כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים 22כב וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה 23כג ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות {ס} 24כד נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום 25כה לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור 26כו זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים 27כז כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה {פ} 28כח בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה 29כט אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף 30ל ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג 31לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו 32לב ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו {פ}
Aleppo Codex. Public domain or openly licensed historic text.