Isaiah
Isaiah preaches against Judah’s pride and idolatry, announces exile, and pours out promises of a child-king, a suffering servant, and a new creation. The Holy One of Israel both judges and redeems.
Aleppo Codex
Isaiah 62
1א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער 2ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו 3ג והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך 4ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל 5ה כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך 6ו על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם 7ז ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ 8ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו 9ט כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי {ס} 10י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים 11יא הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו 12יב וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה {ס}
Aleppo Codex. Public domain or openly licensed historic text.