Leviticus
Leviticus sets out offerings, priestly duties, purity laws, the Day of Atonement, and the call to be holy. It shows that access to God is by sacrifice and that everyday life is to reflect his character.
Aleppo Codex
Leviticus 21
1א ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו 2ב כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו 3ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא 4ד לא יטמא בעל בעמיו--להחלו 5ה לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת 6ו קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש 7ז אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו 8ח וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם 9ט ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף {ס} 10י והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם 11יא ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא 12יב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה 13יג והוא אשה בבתוליה יקח 14יד אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה 15טו ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו {ס} 16טז וידבר יהוה אל משה לאמר 17יז דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו 18יח כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע 19יט או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד 20כ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך 21כא כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב 22כב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל 23כג אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם 24כד וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל {פ}
Aleppo Codex. Public domain or openly licensed historic text.